האם באמת זה מה שקורה? ב-1992 תיאר החוקר דייויד בלומלר את סכנת ההתמסחרות של הטלוויזיה.
לדבריו היא מתייחסת לפוליטיקה כאל בידור, ותפקידה הפוליטי הוא הגברת הסקנדלים אשר מייצרים את הדרמאטיזציה במונחים אישיים.
הוא כינה זאת בשם “אינפוטיימנט (infotainment) של הפוליטיקה”, שילוב של בידור ואינפורמציה.
הכיסוי התקשורתי מצייר את הפוליטיקה כמשחק, אשר מתנהל על ידי אינטרסנטים ציניים נטולי דאגה חברתית אמיתית, וציניות זו מועברת לציבורים שונים.
