שי וואנג המכונה גם הופ, נער סיני בן 16, מתעורר בוקר אחד במחנה צבאי. הוא הלך לישון אתמול בלילה במיטה שלו בבית הוריו, ועם זריחת השמש הוא מוצא את עצמו בחדר עלוב, עם עוד שבעה שותפים, כולם נערים כמוהו, ישנים במיטות קומותיים על מזרונים דקים, בלי סדין. “כמה לילות בילית באינטרנט קפה?”, מטיחה בהופ ההמום אחות מהצוות המטפל במחנה.
כשהופ ישן, אבא שלו סימם אותו והסיע אותו בשנתו למרכז גמילה מאינטרנט. זה קורה בכל שנה לאלפי נערים ונערות סינים, מכורים כבדים למשחקי מחשב און ליין, שמבלים את כל לילותיהם מול המחשב, וכשאין כזה בבית – באינטרנט קפה.
זו המציאות שפגשו שוש שלם והילה מדליה, שתי יוצרות ישראליות, בדקסינג, אחד ממאות מרכזי גמילה מאינטרנט לבני נוער בסין. התוצאה: הסרט הדוקומנטרי “Web Junkie”, אותו יצרו יחד עם המפיקה נטע צוובנר, בתמיכת yes והקרן החדשה לקולנוע, ששודר החודש בבי.בי.סי ויצא לאקרנים בניו יורק ובאל.איי. הסרט מתמקד בשלושה בני נוער סינים שאושפזו בכפייה במחנה גמילה: הופ חברנו וכן ניקי בן ה-16 והאקר בן ה-15, שלושתם היו מכורים למשחקי מחשב כמו league of legends ו-world of warcraft, בהם למשתתף דמות שפועלת בעולם וירטואלי עם משתתפים אחרים. “אבא שלי הביא אותי לפה לראות רופא, אבל במקום זה כלאו אותי ואזקו אותי”, מספר בבכי אחד המאושפזים בסרט. “מה עשיתי? השתמשתי באינטרנט”, הוא אומר למצלמה, חנוק מדמעות.
המשך קריאה באתר מאקו
