שפעם אחת אמר המלך לאהובו השני למלך :
“באשר אני חוזה בכוכבים רואה אני שכל התבואה שתגדל בשנה זאת ,
מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משוגע .
אם כן יטכס עצה.”
וענה לו שעל כן יכינו בעדם תבואה, שלא יצטרכו לאכול מהתבואה הנ”ל.
וענה לו המלך:
“אם כן כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים
וכל העולם יהיה משוגע ,
אז יהיה להפך! — שאנחנו נחשב למשוגעים .
על כן בוודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה,
אבל רק זה ,
שנסמן סימן על מצחנו ,
שנדע על כל לפנים שאנחנו משוגע.
שעם כל אהיה מסתכל על מצחך ,
וכן כשתסתכל על מצחי,
נדע מהסימן שאנחנו משוגעים”.
