הפילוסופיה הקיומית -תקשורתית של לואי סי קי

כדרכו של לואי . הוא מתחיל בעמדה מאתגרת השוללת מתן סמרטפונים לילדים
אבל מהר מאוד נוגע בכמה דקות קצרות בתמציתיות אבל בעומק בסוגיות קיומיות .
החל מהשאלה של תפקיד ואחריות ההורים מול הלחץ הקופורמיסטי עליהם ועל ילדיהם
ועד לשאלת העצבות הקיומית של האדם והדרך להתמודד אתה .

על הדרך הוא גם עוסק בשאלת הביוש [השיימינג] ברשת
בגידולו של ילד בעל חוט שדרה מוסרי,
בסכנת הטקטסטינג [סימוס? ] הפיזית והנפשית ,
ובהיזקקות שלנו לאישור רגשי חברתי .

מעל לכל – הוא נוגע במה שנראה  כאחד האתגרים המרכזייפ של קיומנו הרוחני והתרבותי,
אתגר שהוא הרבה מעבר לשאלות המדיה בחיינו :
היכולת שלנו ל”היות”  (Being)!
המצב קיומי שההצפה התקשורתית מסייעת לנו להתחמק ממנו .

בלי ההדרדרות ל”ניואיג’יות” הדביקה והשטוחה ,
לואי מתאר ,  את הרגעים שבהם נוצר בנפשנו “חלל פנוי” מפחיד .,
חלל פנוי שהפצצת המדיה הפכה את חוויתו אצלנו   כ”שעמום “.
שממנו אנו עושים ככל שביכולנו לברוח.

גם כאן, כמו בכל “עיוניו” ,
לואי לא מסתפק בתאור ,אלא גם מציע דרך התמודדות .
ודווקא דרך שנעזרת במדיה [במקרה הזה של מוסיקה]
כדי להתיצב מול עצמנו  ולהרשות לנו לחוות
את העומק הקיומי , הטראגי, המחיה ואפילו המשמח שלנו.

אכן תלמיד נאמן וממשיך דרכם
של צ’רלי צ’פלין ושל ר’ נחמן מברסלב  !

לואי סיקי מתארח בתכנית הלילה של קונאן אובריין