במרכזה של כל עלילה ניתן לזהות גיבור מרכזי הנתון בקונפליקט . ליבת העלילה היא נסיונותיו החוזרים ונשנים של הגיבור לפתור את הקונפליקט – עד שהוא מגיע לשיא ובעקבותיו מגיעה ההתרה היוצרת את הקרזיס הרגשי (שאותו תיאר אריסטו בספרו הפואטיקה.
מקובל לייחס ליצירות נרטיביות מסוג זה מבנה.
המבנה מחלק את היצירה לשלבים עלילתיים שונים . אריסטו בספרו הפואטיקה מציג מבנה משולש של התחלה אמצע וסוף]. [קיימים מודלים שונים שלפיהם ניתן לחלק גם לחמישה או לשישה ].
באופן כוללני ניתן לומר שהחלק הראשון הוא האקספוזיציה המביאה להצגתו והתפתחותו של הקונפליקט המגיע השיא [הקליימקס] שבעקבותיו ההתרה ..
ראו גם “עלילת הסיפור”
מעשה משבעת הקבצנים - ר' נחמן מברסלב
ליקוטי מוהר"ן סימן מח
