קצת מטעמים לקראת שבת (ולשומרי השבת למוצאי שבת הארוכה).

הקשר בין עליית טראמפ לסדנא שלנו חוגג בכל חוצות .

לפיכך אציג בפניכם כאן שתי מקורות קצת יותר מעמיקים רלוונטיים .

האחד הוא של “הנביא ” ניל פוסטמן שכבר ב1985 מתריע בפני תהליך של שעבוד הנובע מהטלויזיה שיוצרת עבורינו “בידור עד מוות”. הוא משווה בין הדיסטופיות של ג’ורג אורוול 1984 להאקסלי בעולם הולך ונעלמם – ונחשו מי צדק בסיוט שהציג.

שימו לב לכך שרייגן היה שחקן הוליוודי סוג ב’ ואילו טראמפ הוא כוכב תכנית הריאליטי “המתמחה”.

יש לכם בסוגיית המדיה והשלכותיה מספר קטעי ראיונות והרצאות של פוסטמן ואני ממליץ על כולם .
אבל אציין במיוחד את זה שבו הוא משווה את העימותים הנשיאותיים שבין לינקולן ויריבו לעימותים של ריגן ויריביו . נותר לנו רק להמשיך ולהשוות זאת לעימותים של מערכת הבחירות האחרונה כדי לבחון האם הוא צדק בנבואותיו .

והשני מתוך סרט דוקומנטרי שנוי במחלוקת – “היפרנורמליזציה”,. הסרט ארוך ומעמיק ובוחן את התפתחות בועת ה”ריאליטי” ” העכשוית  שבסופו של דבר הובילה לבחירתו של טראמפ ולהצלחתו של פוטין [ועוד היד נטויה לאירופה של מרי-לה -פן ומי יודע מי עוד].

כאמור הסרט הוא ארוך כך שמי שאין לו את הכח לצפות בכולו יכול להתחיל מנקודה זו [סוף השעה השניה של הסרט] .

אתם כמובן מוזמנים לשוטט במקורות [בכל עמוד של סוגיית המדיה יש הפניה למקורות] .

המאמר של פוסטמן (מ1996)והמחשבה על הבחירות האחרונות דרך הזווית של ספרו של האקסלי (מ1932) הם ללא ספק הדבר המענין ביותר שקראתי בימים האחרונים בחיפוש אחרי הסבר לתוצאות הבחירות האלו.

הוא כמובן מהווה גם אנטי תזה לתלי הפרשנויות הריקים מתוכן שממלאות בעיקר אויר בשידורים האינסופים באולפני הטלויזיה. תקשורת  יכולה (או אוהבת?) לסקר קצוות ואירועים וגרועה מאוד בשיקוף של עומק ותהליכים.

תודה על זה! שבוע טוב